עופר יקר,
קשה לתמצת תקופה משמעותית של עשייה משותפת במשפטים ספורים.
זכיתי לעבוד איתך בתקופה רבת שינויים, החל משלב החיבור לישראל דיגיטלית וכלה בתקופת הקורונה המשבשת.
היה לי הכבוד ללמוד ממך על מבט אסטרטגי מערכתי המשלב הובלה ומימוש רחב היקף ואף לזכות להיות חלק מהמאמץ המשותף לעשות חינוך ראוי.
הגב הקבוע שנתת לי לקדם חדשנות טכנולוגית ולייצר פעילויות רבות, בכלל לא היה מובן מאליו, במיוחד בארגון בו מסתכלים על הכאן והמייד.
הנה עכשיו, אחרי תקופה שבה השפעת רבות על חינוך טכנולוגי, תקשוב ומערכות מידע, אחרי תקופה בה ביצעת בפועל שינוי במערכת החינוך, בחרת לסיים פרק אחד בחיים ולעבור לפרק הבא.
מבקש להודות לך מקרב לב על כל הרגעים המשותפים, הפיתוח המקצועי והחברות.
אני בטוח שגם הפרק הבא בחייך יהיה משמעותי וייחודי.
זה הזמן בו אנחנו אומרים שלום ולהתראות, אני בטוח שעוד נמשיך לשמור על קשר.
אסיים במילים מתוך שיר שכתבתי המבטא את הדרך בה אנו הולכים ואת הרצון האמיתי שלנו בחיים:
"זכני לחבק באומץ את מה שהיה
לאהוב ללא טורח את מי שנמצא
בעתיד שיבוא להביט מקרוב איך הכל בו שואף אל הטוב
בורות נשברים שחפרתי מזמן
דמעות וצלילים ששתלתי בגן
ניבטים בתוכי, מחזקים את רוחי, בקרוב תיוושע נשמתי
אור טהור יזרח בעיניי
חיוכי יאיר את פניי
והאש שבי תדגדג למרחק
את כל המציאות שתצחק"
אשריך עופר שזכית לדגדג חזק חזק את כל המציאות
בברכת בריאות שלמה ובידידות עמוקה
איתן
