דצמבר 2020
עופר,
ההכרות ביננו היא רבת שנים, מהחוג לחינוך באוניברסיטה העברית, בעודנו לומדים אצל ד"ר שקדי על עולם עתידני, בו המחשב והטכנולוגיה מחליפים פונקציות אנושיות רבות, ולעיתים אף מורים…..
אני ישבתי נדהמת ומלמלתי לעצמי ולך "לא יכול להיות"…."בעייתי"…..אתה לקחת את זה צעד אחד קדימה ובגדול!!
עם השנים הצטלבנו מקצועית בצמתים רבים ומשמעותיים במטה המשרד. הגדלת לעשות כשהחלטת שאני אוביל את הקמת פורטל הורים בחנ"מ, שלימים הפך לתשתית פורטל הורים במשרד.
אני חייבת לציין שלאורך כל הדרך חשבתי לעצמי מה עבר לך ולאריאל בראש עם קבלת החלטה זו? במבט לאחור אני מודה לך על שיקול הדעת ועל הבחירה. נחשפתי לעולם הטכנולוגי שלך ושל המנהל בראשו עמדת בשנים האחרונות, למדתי רבות מכולכם והשותפים הנהדרים שלך למדו להכיל אותי ולקבל בהבנה את כל השאלות, הרעיונות והתהיות…. יש כנראה יתרון מסוים כשלא מכירים את כל מגבלות המערכת. חושבים רחוק ביחד ו"עפים עם המשימה", על כל המשתמע מכך.
במהלך שנות העבודה האחרונות אתך ועם השותפים שבאחריותך, נפעמתי מתודעת השירות שקידמת, מההקשבה לצרכים ומהנכונות לסייע ולפתור בעיות מורכבות תוך שימוש בטכנולוגיה. למדתי ממך שמערכת טכנולוגית מייצרת את הסדר הנדרש (ובתנאי שהיא מתוכננת ועובדת כראוי…), למדתי שמתנהלים בפעימות ובשלבים, וכשמכניסים מערכת תמיד יש תקלות…. המסר המרכזי- לקחת אויר. היישום- אני עוד עובדת על זה…
נהניתי מעבודתנו המשותפת במהלך השנים, מהסיפורים וההומור בישיבות צוות העברת המידע….העבודה בצוות זה היתה הוכחה לכך שאפשר לעבוד בצוות מבלי לסבול למרות נושא הדיון….
בחרת לעזוב את המשרד וזה הזמן לומר תודה על שיתוף הפעולה, ההקשבה והלמידה.
אני שומרת לעצמי את הזכות (ואת מספר הטלפון) להתייעץ בענייני טכנולוגיה משמעותיים במיוחד….
אני מאחלת לך הצלחה רבה בדרך בה תבחר להמשיך, ענין והנאה מהעשייה.
בהערכה ובידידות,
רונית שרביט.