עופר יקירי,
אני לא כותבת מילות פרידה אלא מילות תודה, מילות הערכה וברכות חמות.
הגורל הפגיש בנינו לפני 12 שנה כשאתה התמנתה למנהל מינהל מדע וטכנולוגיה ואני הייתי כבר שמונה שנים מפקחת במנהל. נוצר בינינו מיד קשר של אמון הדדי וכבוד הדדי, קשר של התאמה מופלאה בעבודה.
אמרתי לך "אני אעבוד איתך כמו שחלמתי שיעבדו איתי בתקופה שניהלתי בתי ספר על יסודיים גדולים והיה חסר לי האיש שאפשר לחשוב איתו, להתלבט איתו ולסמוך עליו"
העמדתי לרשותך את הידע, הניסיון והיכולות שלי ואתה יקירי נתת בי אמון וחיבוק לאורך כל הדרך. אני מודה לך מקרב לב על השנים היפות, העשירות והמלאות בעשיה שהיו לנו יחד.
אני בטוחה שאתה נכנס לחיים חדשים אחרי תקופה מלאה בעשיה, לעולם אחר, שונה. בטוחה שתצליח בכל אשר תעשה ולאן שתפנה.
אנחנו נמשיך את הקשר המיוחד הזה גם במחוזות אחרים, כי אנחנו נשמות משלימות.
עופר יקירי, תרמת רבות לחינוך של ילדי מדינת ישראל. קיבלת מנהל מרוקן מתוכן והפכת אותו למינהל עשיר, גדול, משגשג ומחובר לכל המערכות במשק, בכלכלה ובצהייל
פיתחת את המינהל בכול התחומים, היום אתה יכול להסתכל בגאווה על העשייה הברוכה שלך
אני מאחלת לך, המשך פיתוח אישי והתפתחות מקצועית, והרבה הנאה בחיק משפחתך המקסימה .
תודה מקרב לב על השנים היפות של עבודה משותפת
חיבוק גדול
פלורנס
